אנטוני דה מלו
בחור צעיר בא להתלונן על החברה שלו שנטשה אותו, היא שיחקה ברגשותיו. על מה אתה מתלונן? ציפית ליותר מזה? צפה לגרוע ביותר, אתה מתעסק עם אנשים אנוכיים. אתה אידיוט- אתה עשית ממנה אלילה, לא נכון? אתה חשבת שהיא נסיכה, אתה חשבת שאנשים הם נחמדים. הם לא! הם לא נחמדים. הם רעים כמוך – רעים, מבין? הם רדומים כמוך. ומה אתה חושב שהם מחפשים? את טובת עצמם, בדיוק כמוך. אין הבדל.
אתה יכול לדמיין כמה זה משחרר אם לא תחיה יותר באשליות, ולא תתאכזב יותר? אף אחד לא יאכזב אותך יותר. לא תרגיש דחוי. רוצה להתעורר? רוצה אושר? רוצה חופש? הנה זה בא: זרוק את הדעות השגויות שלך. תתבונן דרך האנשים. אם תראה לעומק עצמך, תראה לעומק כולם. ואז תאהב אותם. אחרת תבזבז את כל זמנך בהתמודדות עם המושגים המעוותים שלך עליהם, באשליות שמתרסקות כל הזמן מול המציאות.
Awakening [אפי פז] 