יוסי גינסברג | 29/8/2008 10:16
ההסתגלות לשינוי מהותית להישרדות, לחוות אושר, לסיפוק שבהצלחה, להישאר שפוי וכשיר בגוף. מכל המינים על פני האדמה, רק שטף הזרימה של המין שלנו קפא, בשל האובססיה שלנו לדפוסים, לרשמיות ולמצבים רגישים. אנחנו מגינים עליהם בחיינו במקום לחיות את הרגע ולפעול על פי התנאים כמו שהם באמת, בהווה. למרות זאת, עמוק בתוכנו נמצא קוד החיים, ההכרה בארעיות של כל הדברים. עלינו רק להניח לו להתעורר.
30 August 2008
חוקי הג’ונגל: חכמת חיים מהאמזונס
תכנית החלוקה של משה רבנו
פרשת ראה מבוססת על הטעות הרוחנית היסודית שאפשר להעלות על הדעת: פיצול מוחלט של העולם לטוב ולרע. הרעיון שאם נעשה טוב נראה ברכה, ואם נעשה את הרע נחטוף קללה – הוא אבי הפנטזיה והניתוק מהמציאות
אביתר שולמן | 29/8/2008 11:27פרשת “ראה” מבוססת על מה שהיא אולי הטעות הרוחנית, אולי גם הנפשית, היסודית ביותר שיכול האדם לבצע. טעות זו נובעת מהאמונה בקיומה המוחלט והאמיתי של מהות פנימית לעולם, מהות המובנת כאמת הסופית של הקיום, כטבענו הממשי, והמזוהה כאלוהים האחד. כאשר ישנה מהות שכזו, מיד נולד פיצול, שכן האחד המהותי מונגד לכל מה שנראה כסותר לו. כך נוצרת תהום של הפרדה בין סוגים שונים של דואליות. הטוב עומד מול הרע, האור מול והחושך, היום מול הלילה, הרוח מול החומר, הברכה מול הקללה, החיים מול המוות.
28 August 2008
נא לשמור על השקט
נא לשמור על השקטהציוויליזציה מתנגדת לדממה, מפחדת ממנה, מנסה לפלוש ולהרוס אותה עד כמה שרק אפשר. תרבות-ההמונים, למעשה, אינה אלא קנוניה של רעש-לבן. אך הדממה היא הבסיס היחידי לחשיבה ביקורתית, לעומק, לאהבה ולשפיות, ובלעדיה אבדנו. הפילוסוף האנרכיסט ג’ון זרזאן מדבר על מה שעליו אפשר רק לשתוק.
<!–
ג’ון זרזאן. תרגום: יונתן לוי | 27/8/2008 15:43
תרבות-הרעש תביא לאובדננו. לא?השתיקה הייתה פעם אמצעי בידוד. כיום העדרה של הדממה הופכת את העולם של
היום לריק ומבוֹדד. משאבי השקט סובלים מפלישה ומדלדול. המכונה הגדולה
צועדת בגלובאליות קדימה והדממה היא מרחב מצטמצם שטרם נחדר.
סיפור בלי בשר
סיפור בלי בשר
מי שאוכל בשר יתקשה לחוות אושר, שלווה ושמחה אמיתיים. נפשם של אוכלי בשר תזזיתית ולא רגועה, כי הם נאלצים להדחיק את הסבל האדיר שהם גורמים לעצמם, לבעלי החיים ולכדור הארץ. וויל טאטל על הקשר בין צמחונות והארה
וויל טאטל | 27/8/2008 9:00
27 August 2008
תגובה שלי למאמר על טרנס מקקנה – מקור המודעות בקריסת המוח הדו-חדרי
מקור המודעות בקריסת המוח הדו-חדרי
אפי פז, 27/08/08 09:53
זהו בערך התרגום העברי הצולע משהו לשם ספרו The Origin of Consciousness in the Breakdown of the Bicameral Mind של האמריקאי ג’וליאן ג’יינס מן המחלקה לפסיכולגיה באוניברסיטת פרינסטון.הוא טוען שהמוח הקדמון של האדם היה מפוצל לשני חלקים על ידי מחיצה, ומעבר מסויים איפשר תקשורת מוגבלת בין החלקים. כך החלק הימני, שהיה בקשר עם המציאות הבלתי אמצעית, שידר ”דברי אלהים” לחלק השמאלי, היותר מתוכנת ורציונאלי. כך פעלו שמאנים והנביאים, החוזים וההוזים, אבל הם היו נפוצים וכל אחד הבין על מה הם מדברים. עם חלוף הזמן, ”השתלט” החלק שהמאלי ופתח את המחיצה, וכך היום כמעט כל הזמן אנחנו חיים מן הצד השמאלי, ורק על ידי פעילות יוצאת דופן ניתן ליצור קשר עם החלק הימני, כי ה”קולות” שלו מעומעמים של ידי הפעילות הבלתי נפסקת וה”רועשת” של הצד שמאלי. כמו שאומר אנדרו וייל, כולם מנסים להתמסטל כל הזמן – מי במדיטציה, מי באלכוהול, מי בפיטריות ומי בגז של מזגן או בדבק מגע או בקראק. אבל – המדיטציה היא הדרך ה”נכונה” כי אתה לא פוגע בגוף ולא במוח המסכן שלך, אתה לא תלוי בחומרים חיצוניים ואם רק יתנו לך טיפה שקט תוכל לעשות אותה בכל מקום ובכל מצב – והיא לא ממכרת (טוב, אולי טיפה, אבל זו התמכרות ”טובה”…:-)
היכונו לציוויליזציה הפסיכדלית
היכונו לציוויליזציה הפסיכדלית
כשהתרבות האנושית תבין את הפוטנציאל של חווית הסמים ההלוצינוגנים היא תגלה את האש בפעם השניה. במשך אלפיים שנה הדחיק המערב את התרבות השאמאנית, אבל הצעד הבא באבולוציה של המין האנושי תלוי בחומרים משני-תודעה. כה אמר הנביא טרנס מקנהטרנס מקנה. תרגום: עידו הרטוגזון | 26/8/2008 12:56 הוסף תגובה שמור במזוודה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
טרנס מקנה. תרגום: עידו הרטוגזון | 26/8/2008
אליס בארץ הפלאות. בקרוב אצלנוהקשר בין שמאניזם לבין חומרים הלוצינוגנים הוא ששני הדברים הללו הם בדרכם טאבו. כשאתה בודק תרבויות קדם-אלפבתיות אתה מגלה שהשמאן הוא דמות יוצאת דופן. הוא דמות מכרעת לחיים הפסיכולוגיים והחברתיים של הקהילה שלו, אבל בו זמנית גם בשוליים. הוא גר בקצה הכפר. קוראים לו רק בעניינים של משברים חברתיים גדולים. היחס אליו הוא יחס של פחד ושל כבוד. וזה עשוי להיות תיאור גם של החומרים ההלוצינוגנים הללו – היחס אליהם הוא יחס של פחד ושל כבוד. הם נותרים בלתי מובנים וקוראים להם רק ברגעים של משבר גדול. והם חלק קבוע, אבל תמיד שולי, של הקהילה. (more…)
26 August 2008
לולאת האל – קצת על אורן זריף
. אורן זריף, רופא אליל מצליח בעל כריזמה של מוכר חמוצים, התארח אצל לונדון וקירשנבאום כדי לנסות להסביר למה הוא מבקש מהמועסקים שלו, מעל שלושים איש, להוסיף את השם “זריף” לשמם (ממש, בתעודת הזהות). קירשנבאום מיד אמר שהוא תחילה חשב שזו כמובן עלילה שפלה של עיתונאי רע לב, אלא שמסתבר שזריף מודה בעניין. כשהתבקש להסביר החל זריף לפלוט נאום שנראה מוכן מראש, בו, תוך אינטונציות ומניירות של סוכן נדל”ן שחולם להיות חבר מרכז ליכוד, הוא הסביר שאמנם “בן תמותה רגיל” לא מבין את זה, אבל מי שבקיא בשיטת “הפסיכוקנזיס, התת-מודע, כניסה לתוך התדר” (זהו השגר הפסאודו-רוחני פרי חלציו של זריף) (more…)
Meditation and Mindfulness: Practice
Meditation and Mindfulness: Practice « mind.expressions
In some ways, meditation practice is like learning to serve a tennis ball. When we begin to practice meditation, we are undertaking the task of paying attention to the present moment, and doing so non-judgmentally. And, we quickly notice, this is not particularly easy for most of us, most of the time. (more…)
Where Does Money Come From?
Permit me to issue and control the money of the nation, and I care not who makes the laws.
~ Mayer Anselm Rothschild, Banker
I sincerely believe that banking establishments are more dangerous than standing armies, and that the principle of spending money to be paid by posterity, under the name of funding, is but swindling futurity on a large scale.
~ Thomas Jefferson
Where does money come from? – As best I can tell, money is literally created from debt. So when a bank is established, it makes a deposit into a Federal reserve bank. The amount they deposit determines how much money the bank can (initially) loan. So if a bank puts $10,000 into the Federal reserve, they can loan something like 10 times that, or $100,000. In other words, the act of depositing into Federal reserve gives them the right to loan $100,000. Where does the extra $90,000 come from?
That’s the sleight of hand that no one talks about.
More is Always on the Way
I was on the bus to work the other day, when a taxi passed by bearing the slogan: ‘More is always on the way’. It turned out to be an advert for holidays to Turkey. More is always on the way? This could almost be the signature of the present consumer culture. In the present time, more is always regarded as desirable because we can never have enough.
While, in one way, the fact that more is always on the way could provide us with a sense of abundance, it also has some negative consequences. An emphasis on more tends to mean that quantity becomes more important than quality, or even that quality is measured in terms of quantity. In other words, more is always better regardless of quality. For instance, my local supermarket can sell me bananas all year round, even if those bananas don’t taste of anything.
read more