Awakening [אפי פז]

16 August 2008

אלאן ווטס – מתוך הספר על הטאבו שאוסר עליך לדעת מי אתה

Filed under: Alan watts — efipaz @ 6:22 pm
Tags: ,

פרק ראשון

מידע פנים

מה בדיוק צריך לדעת צעיר כדילהיות בעניינים“? במילים אחרות: האם יש מידע פנים מסויים, טאבו מיוחד, סוד מיוחד על החיים והקיום שרוב ההורים והמורים לא יודעים או שאינם מגלים?

ביפן היה מקובל לתת לצעיר לפני נישואיוספר כרית“. היה זה כרך קטן של חיתוכי עץ, לפעמים צבעוניים, שתיארו את כל פרטי המגע המיני. הסיבה לא הייתה רק שתמונה אחת שווה יותר מאלף מילים“, אלא שכך נחסך מההורים הצורך להסביר עניינים רגישים אלה פנים אל פנים. במערב מידע כזה נמצא כיום בכל דוכן עיתונים. המין כבר איננו טאבו רציני, ולפעמים נדמה שבני הנוער יודעים עליו יותר מהוריהם.

אך אם מין איננו בבחינת טאבו יותר, מה נשאר? תמיד יש משהו אסור וסודי, משהו שמודחק שהגישה אליו אסורה, שמציצים בו לכל היותר מזווית העין כי מבט ישיר עלול לזעזע יותר מדי. טאבו נחבא בתוך טאבו, כמו קליפות בצל. מה יהיה אם כן הספר שאבות יגניבו לבניהם ואמהות לבנותיהן בלי שיודו בכך בגלוי?

בכמה חוגים קיים טאבו רציני על הדת, כולל חוגים בהם הולכים לבית הכנסת וקוראים בתורה. בחוגים אלה הדת היא עניינו הפרטי של האדם. לא נאה ולא גזעי לדבר או להתווכח על זה, וממש גרוע להיראות חסיד גדול. אך כשאתה מתחיל להתעמק בכל דת מקובלת, קשה להבין על מה השתיקה. ברור שהספר שעליו אני חושב איננו התנך זו האנתולוגיה המרתקת של חכמה קדמונית, היסטוריה ומשלים. שנים כה רבות התייחסו אליה כאל פרה קדושה עד שכנראה עדיף להשאיר אותה סגורה למשך מאה או מאתיים שנה, עד שיוכלו האנשים להאזין לה שוב באוזניים נקיות. נכון שישנם סודות בכתבי הקודש, וחלקם חתרניים מאד, אך כולם חבויים בצורה מסובכת, בסמלים ודרכי חשיבה מיושנות, וקשה מאד להסביר את הדת הנוצרית לאדם בן ימינו, אלא אם מדללים אותה ומעמידים אותה על הצורך להיות טוב ולחקות את ישו, אבל אף פעם לא מוסבר איך בדיוק עושים את זה. כדי להגיע לכך נחוץ לך כוח מיוחדמאלוהים הנקראחסד“, אבל כל מה שאנחנו יודעים על החסד הוא שיש כאלה שיש להם אותו ויש כאלה שאין להם אותו.

הדתות הסטנדרטיות, בין אם זו יהדות, נצרות או איסלאם, הינדואיזם או בודהיזם, נראות היום כמו מכרה שעבר ניצול יתר: קשה להפיק מהן משהו מועיל. יש אמנם כמה יוצאים מן הכלל שנחבאים בין השורות, אך רוב הרעיונות שלהן אודות אדם ועולם, עולם הדימויים ומודל החיים הטובים שלהן לא מתאימים ליקום שאנחנו מכירים, ולא לעולם אנושי המשתנה כה מהר עד כי שדברים שלמדת בבית הספר נעשים מיושנים כבר בטקס סיום הלימודים. הספר שאני מדבר עליו לא יהיה ספר דת במובן המקובל, אבל הוא יצטרך לדון בדברים רבים שבהם עסקו הדתותהיקום ומקומו של האדם בו, המרכז המסתורי של ההתנסות שנקרא בפינואני עצמי“, בעיות החיים והאהבה, הכאב והמוות, והשאלה האם לקיום יש משמעות במובן כלשהו של המילה. השאלה עולה כי מתעורר חשש, שהקיום אינו אלא מרוץ של עכברים במלכודת: יצורים חיים, כולל בני האדם, אינם יותר מצינורות שקולטים דברים בקצה אחד ופולטים אותם בקצה השני, תהליך שמספק תעסוקה מתמדת ובסופו של דבר שוחק אותם. כדי לשמור על הפארסה בפעולה, ממציאים הצינורות דרכים ליצור צינורות חדשים, שגם הם קולטים דברים בקצה אחד ופולטים אותם בקצה השני. בקצה הקולט הם מפתחים גם מערכות עצבים שנקראות מוחות, עם עיניים ואוזניים, כדי שיוכלו לאסוף יותר בקלות דברים לבלוע. אם וכאשר יש להם די מזון, הם משתמשים באנרגיה העודפת שלהם כדי להתפתל בצורות מסובכות, תוך כדי השמעת מיני קולות שנוצרים על ידי שאיפה ונשיפה של אוויר מפתח הקליטה, וחוברים לקבוצות כדי ללחום בקבוצות אחרות. במשך הזמן, מפתחים הצינורות שפע כזה של אבזרי לוואי שבקושי ניתן להכיר שהם בסך הכל סתם צינורות, והכל נעשה במגוון מדהים של צורות. יש חוק מעורפל שאוסר על אכילת צינורות מהסוג שלך, אבל באופן כללי יש תחרות רצינית מי יהיה הצינור השולט. כל זה נראה חסר תוחלת להפליא, ועם זאת, במחשבה שניה, זה מתחיל להראות פחות טפשי ויותר פלאי. לאמיתו של דבר, זה נראה משונה להפליא.

להמשך הספר – תוכל להוריד שני פרקים נוספים

8 December 2007

סבל ואושר

Filed under: Uncategorized — efipaz @ 7:50 pm
Tags: ,

מתח או סבל קורים כאשר אנחנו רוצים שמה שקורה כעת יהיה אחרת.

לעומת זאת המצב של אושר הוא מצב ההפוך – פשוט הסיטואציה בה אנחנו כן רוצים שמה שקורה הוא מה שיהיה.

המעבר מסבל לאושר מתרחש כאשר נהיה לנו ברור, מעל לכל ספק, בצורה חד משמעית ובלתי ניתנת לעירעור,

1. שמה שקורה הוא מה שקורה,

2. כל היתר רק נדמה לנו שקורה, והוא קורה רק במוח שלנו,

3. לגבי כל דבר שקורה אצלנו במוח (כלומר מחשבה) יש לנו ברירה להאמין בו או לא להאמין בו.

 

טיך נאת האן מדבר על התודה שעלינו לחוש בכל רגע שבו אין לנו כאב שיניים, כלומר – לדעת להעריך את הרגע לאו דווקא ביחס ניגודי למצב של אושר, אלא בניגוד למצב תיאורטי (לרוב) של סבל.

קבלת הרגע הנוכחי כמו שהוא, בלי שנוסיף לו שכבות מיותרות של “מה שהיינו רוצים שיהיה”, בלי “מה שיכול היה להיות”, בלי “מה לא בסדר כאן”, בקיצור בלי תוספות ופירושים – זה פירוש החיים ברגע ההווה, כי ברגע שכל האנרגיה שמופנית כרגיל למסיחים הללו, משתחררת לראייה שמיעה והרגשה של מה שקורה בהווה, החיים הרבה יותר מעניינים, שלווים וממלאים אותנו אושר.

האם אנחנו יכולים להיות מרוצים כ”שלא קורה כלום”?

7 December 2007

mind תרגום עברי למילה

Filed under: Uncategorized — efipaz @ 8:39 pm
Tags: ,

נו, שאלה ממש קשה, והתשובה מתחלקת לשלוש, כרגיל.

התשובה הקצרה היא לא, כלומר אין תרגום בעברית למילה mind.

התשובה השנייה – ראשית הקדמה – עד כמה שידיעתי מגעת גם בסינית ויפנית אין ממש מילה ל Mind , והסימן הוא אותו סימן של “לב”, והכוונה היא המרכז, המקום שמרגיש וכולי. גם בטיבטית וסנסקריט יש הרבה מילים שרק הצירוף שלהן נותן את המשמעות של Mind כך שאנחנו בחברה טובה.

המילה היא כמובן לטינית ומערבית בעיקרה, והתרגום לעברית תלוי בקונוטציה.
כשמדברים על mind-body, התרגום הוא גוף-נפש.
כשמדברים על mind-matter, התרגום הוא חומר-רוח.
הם (ההוגים המערביים ) הצליחו לבלבל אותנו לחלוטין, בכך שבעצם אמרו שכל מה שהוא לא body או matter הוא spirit או Mind, ובכך הנציחו את הדואליות, שקיימת רק בדימיוננו.
אבל כמובן שבתקשורת בין אנשים אין מנוס, משתמשים במילים, ולכן אמשיך לחלק הבא.

מעניין שביהדות-חסידות חב”ד, מדברים על חוכמה, בינה ודעת, שככל שאני מבין, דעת זה הכי “נמוך” והכוונה לאינפורמציה, או מידע, בינה זה כבר כולל אבסטרקציות הכללות והבנת הקשרים בין הדברים, (וזה הכי קרוב ל Mind באספקט ה conditioned שלה) והשלב העליון הוא חכמה, שזה “דעת האלוהים” או, ניתן אולי לשער, unconditioned mind של קרישנמורטי (ואני מקווה שגם שלנו, מפעם לפעם).

חשוב להבין שלפי קרישנמורטי (כפי שאני מבין אותו), יש שני אספקטים למיינד – conditioned ו unconditioned חשוב להבין שאין “שני מיינד” אלא שאלו שני גילויים של אותו דבר. וה”גדולה” (או מצד שני הבלבול) של האנגלית נובע מזה ששניהם מכונים באותו שם בסיסי – mind.

אם תשאלי לדעתי הפרטית, התרגום הכי הולם הוא בינה או תבונה, אבל זה זה לא כולל את ה unconditioned, ואולי אפשר להגיד שהמיינד המותנה הוא תבונה, והבלתי מותנה זה תובנה, זה אפילו מצלצל יפה, מתקשר יפה עם התבוננות, אבל אבד פה הקשר האמיץ בין השניים – כי השתמשנו בשתי מילים.

התשובה השלישית היא שבעיקרון זה לא חשוב, כי בלאו הכי אין מייינד, וזו סתם מילה אז למה להתלבט – האידיאל בזן זה להגיע ל empty mind, ואם ממש לא נמצא מילה אז אולי המיינד יהיה empty…

21 October 2007

על הרטוריקה המטריאליסטית

Filed under: Uncategorized — efipaz @ 4:50 pm
Tags: ,

“ההכרה אינה אלא תנועת נוירונים במוח” – על הרטוריקה המטריאליסטית
השבוע השתתפתי (זאת אומרת תומר, לא אני) בניסוי שבודק שינויים קוגניטיבים שחלים, או לא חלים, במוחו של אדם שתרגל מדיטציה במשך שנים. הניסוי נערך באוניברסיטת בר אילן, על ידי דוקטורנטית בשם אביבה ברקוביץ’-אוחנה. כותרת המחקר שלה היא “הפיכת החוויה הטרנסנדנטלית להוויה” (באנגלית זה נשמע אפילו יותר טוב: “Transforming Transcendence into Trait”), והיא מנסה לתרגם שינויים בדפוסי ההתנהגות של מודטים לנתונים בעלי גושפנקא מדעית.

לאתר של תומר

Blog at WordPress.com.