Awakening [אפי פז]

25 September 2009

שרי אריסון ואילן בן דב כמשל לדרדור המילה “רוחניות”

Filed under: Living in Peace with Your Money — efipaz @ 10:41 pm
שרי אריסון ואילן בן דב כמשל לדרדור המילה “רוחניות” – העין השביעית

זה צריך להיות בדיוק ההפך
מאת: נעה ידלין
תאריך פרסום: 08/09/2009
כיצד הפכה “רוחני” ממלה המתארת אדם המתרחק מהחומרי והגשמי ובוחר על פניו בנשגב ובמופשט לכזו המתארת מי שבצד רדיפת בצע עוסק גם במיני הבלים אסקפיסטיים ואמונות תפלות, ועושה זאת על פי רוב בצורה מופגנת, פטפטנית ואקסטרווגנטית

בראיון עימה שפורסם ב”וושינגטון פוסט” התקוממה שרי אריסון נגד הסתירה שאנשים רואים בין שאיפותיה הרוחניות ובין זהותה כאשת עסקים. “הנה אני – אשה, אשת עסקים – מביעה רעיונות שמותר שיהיו לרבי, למנהיג רוחני או לאסטרולוג”, אמרה אריסון בין היתר. רק בהקשר של בנקאי, התלוננה אריסון, הרעיון של “מתנה רוחנית” מפחיד רבים. “זה חבל”, אמרה, “משום שזה צריך להיות בדיוק ההפך”.

אריסון היא נציגה בולטת מתוך שורה של אנשי עסקים פעילים ועשירים מאוד – ובהם אילן בן-דב, שעלה לכותרות בזמן האחרון – המרבים להדגיש את האינטגרציה שהשכילו ליצור בין העולם הגשמי, זה של עסקאות במיליוני דולרים, ובין זה הרוחני, שלפחות על-פי עדותם, אינו תופס אצלם חלק מרכזי פחות. העיתונות, בתורה, מיהרה לאמץ את עולם המונחים הזה: בן-דוב, למשל, מכונה “המיליארדר הרוחני”, ואילו אריסון מתוארת כמי שנדדה אל המחוזות השוליים של הרוח על חשבון הכסף של כולנו.

אחת התוצאות המיידיות של השימוש הנרחב בטרמינולוגיה הזו היא כרסום נוסף במעמדה של המלה העברית היפה “רוח”, שגם ככה לא נהנית בשנים האחרונות מיחסי-ציבור משהו, ודרדורו של ה”רוחני”, בהתאם, מתואר חד-פעמי ויקר ערך למעמד של נדל”ן מילולי מניב. אם בעבר שימשה המלה “רוחני” כדי לתאר את האדם המתרחק מהבלי העולם הזה, מן החומרי ומן הגשמי, בוחר על פניהם בנשגב, בעיוני, במופשט, ואף מוכן לשלם על כך מחיר – הרי שכעת הרוחני אינו אלא מי שבצד רדיפת בצע, רהבתנות ושחץ – כהגדרתו המצוינת של שוקי טאוסיג – עוסק גם במיני הבלים אסקפיסטיים ואמונות תפלות, ועושה זאת על פי רוב בצורה מופגנת, פטפטנית ואקסטרווגנטית.

שורשיה של אי-ההבנה הזו סביב מהותה של הרוחניות נעוצים בתהליך ארוך ומסיבי, שזכה בשנים האחרונות לחשיפה חברתית, תרבותית ותקשורתית נרחבת, ובמסגרתו הפכה הרוחניות מבחירה יוצאת דופן, חורגת מן הנורמה, לברירת מחדל. רוחני אינו עוד מי שעוסק ברוח, אלא כל מי שתופס את עצמו כיותר מאשר תלוש משכורת – ואין מי שאינו תופס את עצמו כיותר מאשר תלוש משכורת. שמאי מקרקעין, טכנאי אווירונאוטיקה ומורים לחינוך מיוחד – אין מי שלא יצא לו לקרוא ספר, לפגוש בטלוויזיה מומחית לפנג-שואי או להסניף איזה פרח באך.

רוחניות, במלים אחרות, הפכה ממהות, בחירה נועזת בדרך חיים תובענית ובלתי משתלמת מבחינה כלכלית, המנוגדת לחומרנות, לאביזר משלים; מין אקססורי מודרני כמעט חיוני, שעל פי רוב נקנה בכסף (למשל, באמצעות סדנאות ויועצים, ולא באמצעות קריאה, לימוד, האזנה למוזיקה וכיו”ב), ובהתאם גם מייצר הרבה כסף.

אלא שיש הבדל גדול בין תפקידו של האביזר הזה בחייהם של אנשים מן היישוב לשימוש שעושים בו שרי אריסון וחבר מרעיה. סלבריטאים שנפלו בקבלה, פותחות בקפה המסרסרות בישויות רק בשביל חמש דקות בטלוויזיה ומדריכות כושר ש”נפתח להן ערוץ” אינם אלא אנשים שצריכים להתפרנס, כמו כולנו; רוחניים ככל שיהיו, הם יתקשו מאוד לוותר על הערוץ הגשמי – ולפעמים גם על תרגומו הציני של הרוחני לגשמי. אריסון ובן-דוב, לעומת זאת, יכולים לעשות זאת מחר בבוקר: הם נמנים עם קומץ זעיר של בני מזל שיכולים להרשות לעצמם להתמסר לחיים שכולם רוח; ובכל זאת הם בוחרים יום-יום, שעה-שעה, להמשיך להשקיע את עיקר זמנם ומרצם בלעשות עוד כסף.

ויש הבדל חשוב נוסף: בשעה שרוב האנשים רואים ברוחניות, יהא טיבה אשר יהא, מקום מפלט אינטימי, בן-דוב, אריסון ואחרים משקיעים לא מעט אנרגיה בהפיכתו של המחוז הפרטי הזה לפומבי. כספם יכול היה לקנות להם פרטיות, לפחות במידה מסוימת; ובכל זאת הם בוחרים להשקיע אותו דווקא בפרסום רוחניותם ברבים. אפשר להבין אותם: הרבה יותר אנשים מבינים ברוחניות-לייט מאשר בתעודות סל; העיסוק ברוחניות נועד להראות שיש לעשירים קיום גם במנותק מן הכסף – כלומר, קיום “רוחני”. בהקשר הזה, לא מן הנמנע שיותר משאריסון ועשירים אחרים מבקשים להיתפס כרוחניים, הם פשוט מבקשים להיתפס כאנושיים. מאחר שממון רב נתפס כמבטל לפחות חלק ניכר מן החוויה האנושית המשותפת – מחסור כלכלי, ברמה כזו או אחרת – משמשת הרוחניות כדי להתנצל על הכסף, כאומרת: יצא שיש לנו, אבל היינו יכולים להסתדר גם בלי.

הירידה הזו אל העם היא שלב חיוני בדבר שמבקשים אריסון ואחרים לעשות, משום שלפחות כמה מהם מבקשים גם לחנך את העם שבתוכו הם יושבים, ובמקרים קיצוניים את האנושות כולה. אלא שאיש לא ימהר לקבל עצות בעניינים שברוח מאדם שהגשמי כבר פתור אצלו לעילא; למעשה, בעצם הניסיון לתת עצות מעמדה כזו יש משהו מרגיז. לשם כך מוכרח העשיר תחילה לבסס את מעמדו כמי שהיה חי מצוין גם בלי הכסף. בכך מושלם מהלך, שבמסגרתו מתנצל העשיר על עושרו וחוזר אל העם, רק כדי להתנשא מעליו מחדש באמצעות מעמד “רוחני”, שהושג באמצעות כסף, פורסם באמצעות כסף ומציע לאנושות פתרונות שעולים כסף.

רוחניות וחומריות הן שתי גישות שונות לחיים, שהבחירה ביניהן משקפת שלל הכרעות מוסריות וערכיות. זהו הקרב הוותיק בין חיי העיון לחיי המעשה, בין ה”ויטה אקטיבה” ובין ה”ויטה קונטמפלטיבה”. משבחר באחת מהן, יכול אדם לעשות בזמנו הפנוי ככל שירצה. אבל מה ששרי אריסון תובעת בגסות הוא הכרה בה כאדם רוחני – הכרה שנקנתה בממון בלבד, בזכות תרומות, פרופיל ציבורי ובמות אינספור לשטוח את משנתה, שאינם עומדים לרשותו של אדם אחר, אפילו אם הוא רוחני יותר. זו תביעה המנוגדת במהותה לרוחניות, כל סוג של רוחניות, ולא משנה באיזה מילון, מדריך או דו”ח רבעוני אתה בודק.

4 Comments »

  1. שלום נעה,
    בדבר אחד עקרוני אני חולק על דבריך :חיי העיון וחיי המעשה אינם מתחרים זה בזה אלא משלימים האחד את השני. אין סתירה בין להיות עשיר לבין לבחור בדרך רוחנית (למרות שזה נדיר)השאלה מה העיקר ומה התפל. גם חיי הרוח מתנהלים בעולם החומר וכנראה לא בלי סיבה- באמצעות החומר , או בתוך החומר, הרוח מציג את עצמו. הקטבים חייבים להישמר,.

    Comment by ilan lahav — 9 October 2009 @ 1:10 pm | Reply

    • בטח שאני לא חושב שיש סתירה. אבל אלה לא דוגמאות טובות – ובטח אחרי שאתה משיג את המיליון ה 22 שלך אתה יכול לנוח ולתרום קצת לחברה…

      Comment by efipaz — 29 October 2009 @ 6:37 pm | Reply

  2. אני מבין את דבריך אבל אני גם חושב שאלו לא דוגמאות טובות.
    אני מכיר את שרי אריסון היכרות מסוימת והרוחניות אצלה היא אותנתית ואמיתית.
    מעטים הם אלו המצהירים על כך בפומבי במעמדה.
    אתה רואה בכך משהו שלילי אני רואה זו כמשהו חיובי שמקדם מודעות ורוחניות.
    תמיד תהיה רוחניות לייט אבל יש גם רוחניות אמיתית.

    Comment by מתקשרת — 5 January 2011 @ 12:50 pm | Reply

    • ייתכן בהחלט שאת צודקת, אולי היה נמהר מצידי לבקר, אבל אילו הייתה עושה את כל פעילותה הרוחנית בהסתר, נראה לי שהייתה מביאה יותר טובה לעולם, ואולי גם לעצמה.

      Comment by efipaz — 25 January 2011 @ 8:59 am | Reply


RSS feed for comments on this post. TrackBack URI

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s

Blog at WordPress.com.

%d bloggers like this: