Awakening [אפי פז]

11 May 2009

הענן אינו יכול למות

Filed under: Buddhism,Thich Nhat Hanh — efipaz @ 8:08 pm
מתחת לשולחן

תיך נאט האן
קטעים מתוך “השיר של ‘לא מגיע לא מסתלק'” (1996)

כאשר מישהו עומד למות הוא עלול להיות נפחד מאוד. הוא לא יודע להיכן הוא הולך. היא אינה יודעת על המציאות של ‘לא מגיע לא מסתלק’. הוא חושב שלהיוולד משמעו שמשום-דבר אתה הופך לדבר-מה, ושֶלמות משמעו שממישהו, ממשהו, אתה הופך לשום דבר. וכך הרִיק שאתה הופך להיות מפחיד אותך מאוד. כשאתה הולך למות, אתה חושב שאתה הופך לשום-דבר, הולך אל הבלתי נודע. אתה מפוחד ובודד מאוד. אפילו אם מקיפים אותך אנשים רבים, אתה הוא היחיד שהולך למות. לכן הנך בודד ומפוחד – הרגשות הללו באים ביחד.

יש כמה דברים שברצוני לומר כאן בנוגע למיתה. למען האמת, בני אדם אינם מתים. אנשים אינם מתים כשהם מתים, מפני שמוות, עבורנו, בתודעתנו, הוא להפוך ממישהו – לשום-דבר. לא להיות קיים יותר. [אך בכך] אתה נתפס להבחנה בין קיום ואי-קיום.

גיליון הנייר הזה קיים. אנו בטוחים לגמרי בכך בגלל המושגים שיש לנו בדבר קיום. אנו מכריזים על משך החיים של גיליון הנייר. אנו בטוחים שיש לו התחלה ושיהיה לו סוף. אבל קשה לנו מאוד לקבוע את יום ההולדת של פיסת הנייר. לא רק קשה, אלא בלתי אפשרי, מפני שלהיוולד, בתודעתנו, משמעו שמשום-דבר אתה הופך למשהו. [אבל] אם התקיימת לפני שנולדת, אין צורך להיוולד. זה מה שנגרג’וּנָה אמר במסכת שלו, “מדהיימקה ססטרה”. לפני שמשהו נולד, האם הוא התקיים או לא? אם תאמר, “הוא התקיים בטרם שנולד” [נגרג’ונה] יצחק ויאמר, “במקרה זה, מה הטעם שבלידה? אתה כבר שם”.

בהביטך בעמקות ובתשומת לב בדף הנייר הזה תוכל לראות מרכיבים רבים שלא תכנה אותם ‘נייר’, כמו היער. היער נמצא כאן. ללא היער העצים אינם מן האפשר, דף הנייר אינו מן האפשר. אור השמש, הגשם, המחצבים, האדמה, כל זה יימצא כאן אם נטרח להביט בעמקות לתוך גיליון הנייר. ולכן גיליון הנייר, לפני שאפשר היה להבחין בו כגיליון נייר, כבר התקיים בצורות רבות. הגם שעתה יש לו צורה חדשה, התוכן הוא במידה רבה דומה – אור השמש, הענן, היער נמצאים כאן, בהיר מאוד, ממשי מאוד. לכן תעודת לידה לגיליון הנייר הזה אינה אפשרית.

פיסת הנייר הזאת לא באה מכלום. כולנו נסכים לכך. [ו]משהו שלא בא מכלום מעולם לא נולד. וזה נכון גם לגבינו.

לפני שנולדנו כבר התקיימנו באמהות שלנו […], ואפילו לפני העיבור היינו שָם, איכשהו, באבותינו, ובהורי הורינו. לכן, ולאור תורתו של הבודהא, מעולם לא נולדנו.

כשמורה זֶן שואל אותך על פניך, פניך המקוריים שלפני הולדת סבתך, הוא מזמין אותך לצאת למסע ולהביט אל מקורך, אל נקודת ההתחלה שלך, ליום ההולדת האמיתי שלך – להיכנס אל התחום של “אין לידה” […].

אם משהו מעולם לא נולד, כיצד יוכל אותו דבר למות? מפני שלמות משמעו, ממשהו – להפוך לשום-דבר, לאפס מוחלט. האם אפשרי בכלל להפוך דבר-מה לשום-דבר? איני חושב כך. האם אפשר להפוך את פיסת הנייר הזו לשום-דבר? אי אפשר. אפילו אם תצית גפרור ותשרוף את פיסת הנייר, לא תהפוך אותה ל”שום-דבר”. פיסת הנייר תלבש צורות אחרות. עשן ייתמר ויהפוך לחלק מענן. ומי יודע מה יקרה למחרת? זוהי הרפתקה נפלאה ביותר, לעלות לרקיע ולהתמזג עם ענן.

[…] כך שאנו מביטים בעמקות אל המציאות ואנו מסוגלים לראות את המסתורין של אין לידה ואין מוות, אין הגעה ואין הסתלקות. כך נשתחרר מן הפחד, מאי- הוודאות. אנו יכולים לשיר, להיפרד לשלום מההולך למות מפני שהוא אינו הולך למות, אלא עובר שינוי-צורה. עלינו להיות דרוכים מאוד כדי לזהות את האדם הזה עתה, מחר.

[…] כשענן עומד להשתנות לגשם, הענן לא יפחד. זה נפלא להיות ענן מרחף שם למעלה, אבל יהיה נפלא גם להפוך לגשם וליפול על האדמה, על הגג, על שדה החיטה, ובכך לעודד את החיים. אם כן, נפלא להיות ענן, אך נפלא גם להיות גשם. מדוע שהענן ההוא יחוש פחד? אבל אנו, אנו מפחדים מפני שלא ראינו אל תוך הטבע האמיתי של אין לידה ואין מוות, אין הגעה ואין הסתלקות.

הצעתי לידידים שביום הולדתם, במקום לשיר “יום הולדת שמח לך”, לשיר “המשכיוּת שמחה לך”. השיר שעלינו לשיר למתים הוא דומה – שיר על ההמשכיות בצורות אחרות.

[…] כשאנו מתבוננים בגלי האוקיינוס אנו מתארים אותם במונחים של גבוה, נמוך, קטן, גדול, בהיר, לא-בהיר וכדומה. […] דומה שלגל יש לידה ויש מוות. אבל אנו יודעים שגלים הם בעת ובעונה אחת גם מים. הגלים לא זקוקים לְאימון על מנת לראות את עצמם כמים.

אינך יכול לתאר מים במונחים של גלים. אינך יכול להשתמש בתארי-השֵם, בשמות העצם ובכינויים שהשתמשת בהם לתיאור הגלים [על מנת לתאר מים], מפני שגם אם אפשר לתאר גלים כגבוהים או נמוכים, קטנים או גדולים, נולדים או מתים – אינך יכול לתאר את המים במונחים אלו.

המים שייכים לתחום של אין לידה ואין מוות, אין גבוה ואין נמוך, אין גדול ואין קטן. אי אפשר לומר שום דבר [כזה] על מים. כלום. המושגים, הרעיונות, המילים שאנו מתארים באמצעותן את הגלים אינם ישׂימים לתיאור של מים. הדבר היחידי שמים יכולים לעשות הוא להביט לתוך עצמם ולראות את עצמם כמים.

ברגע שהגלים יראו את עצמם כמים, הם יתעלו מעל פחדי הלידה והמוות. מפני שהמים אינם מושפעים מהלידה והמוות, מהעלייה ומהנפילה [של הגלים].

Leave a Comment »

No comments yet.

RSS feed for comments on this post. TrackBack URI

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s

Blog at WordPress.com.

%d bloggers like this: